פסק-דין בתיק ב"ל 1623-10

1.      בפנינו תביעתו של מר שמואל שפינט (להלן- התובע) לקבלת תוספת קצבת זקנה עבור אשתו - הגב' גילדה שפינט, (להלן- אשת התובע ו/או הגב' שפינט) עקב דחיית התביעה על ידי המוסד  לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) אשר לא הכיר בגב' שפינט כתושבת ישראל.

תמצית טענות התובע כעולה מתצהיר גב' שפינט-

2.      גב' שפינט ילידת 23.3.42  הינה  אשת התובע .

3.      עד לחזרתם ארצה כתושבים חוזרים ביום 12.7.06 חיו התובע ואשתו בארה"ב.

4.      אימה של הגב' שפינט נפטרה ביום 2.9.10, (להלן- האם) .

5.      התובע והגב' שפינט החליטו לחזור ארצה בחודש 6.06. אמה של הגב' שפינט לא עלתה ארצה  לאור החמרה במצבה הבריאותי וגילה המבוגר,  על כן נשארה בארה"ב.

6.      האם הועברה למעון לדיור תומך לקשישים בברונקס, ניו יורק, בתאריך  6/06.

7.      בשנת 2010 מצבה הפך לסיעודי, היא נזקקה לעזרה במשך 24 שעות ביממה בפעולות היום יום והיתה מרותקת לכיסא גלגלים סבלה ממספר מחלות ובכללן ניוון שרירים, אי ספיקה לבבית, ליקוי שמיעתי חמור דו"צ ודיכאון .

8.      האם היתה זקוקה לעזרת שתי בנותיה - הגב' שפינט ואחותה. עזרת הגב' שפינט היתה נחוצה ביותר מכיוון שבניגוד לאחותה, לא עבדה.

9.      אמנם לאם היתה מטפלת צמודה במשך 24 שעות ביממה אשר נשכרה לצורך כך אך אין ולא היה תחליף לשהות צמודה של בנותיה לצידה והשגחה עליה. כמו כן בכל שבוע המטפלת יצאה  לחופשה בת יום ולא היתה מטפלת מחליפה.

10.   גב' שפינט נסעה לחו"ל רק לצרכי השגחה ושהייה לצד האם.

11.  הקשר והזיקה בין גב' שפינט לבין ארה"ב מעת שחזרו לישראל הסתכם בעזרה וסיוע לאם בלבד. לגב' שפינט לא היתה כל עבודה בארה"ב, לא נותר לה כל רכוש (למעט הבית כפי שיפורט להלן) למעט חלק מתכולת הדירה בארה"ב אשר לא הועברה לדירת בני הזוג בתל אביב.

12.  עוד נטען כי דירתם בארה"ב לא נמכרה חרף מאמציהם הרבים וזאת נוכח משבר המשכנתאות שפקד את ארה"ב.

13.  מלבד הצורך בטיפול והשגחה באם אשר היתה מטרת הנסיעה, לתובע ולאשתו שלוש בנות המתגוררת בארה"ב ו- 5 נכדים. מטבע הדברים גב' שפינט ניצלה את השהות בארה"ב גם כדי להיפגש איתן מפעם לפעם.

14.  ביום 4.11.10 חזרה גב' שפינט ארצה.

15.  ב- 8/08 הגיש התובע תביעה  לקצבת זקנה,תחילה הוכרה התביעה וכללה תוספת רטרואקטיבית עבור התובעת מחודש 5/08. בתאריך 16.8.09 הודיע הנתבע כי נשללה התוספת בעבור אשתו אשר לא הוכרה כתושבת. מאותו מועד מעניק הנתבע גמלת זקנה לתובע בלבד תוך שהחל לנכות מהגמלה חוב המיוחס לתשלום התוספת ששולמה עד להחלטת הדחיה.

טענות הנתבע בתמצית-

16.  התובע אינו זכאי לתוספת קצבת זקנה עבור אשתו  שעה שבעת הגשת התביעה לגמלת זקנה  לא הוכרה אשתו כתושבת ישראל. 

17.  כל שהוגש הוא תצהיר הגב' שפינט. התובע נמנע מלהגיש תצהיר מטעמו, ולא הומצאה ולו ראשית ראיה אשר תלמד כי הגב' שפינט העבירה את מרכז חייה לישראל.